כתב: אוראל יעקבסברג.
צילם: אלכס סלזניוב.

היטי החדשה מגיעה לארץ לראשונה עם הנעה כפולה, תוספת בנפח המנוע, תוספת כוח ותג מחיר גבוה מבעבר. יצאנו לבדוק האם השינויים המדוברים מצדיקים את תג המחיר החדש.
את היטי רובנו מכירים בתור מפלצת השלג של הרי ההימלאיה, אבל את היטי של סקודה רובנו מכירים בתור רכב משפחתי עירוני חובב עלייה על מדרכות. היא הושקה ע"י צ'מפיון לפני מעל לשנה, ומאז היא מככבת כלהיט החם ביותר של מחלקת המכירות בסקודה. זו גם הסיבה למחסור ההולך וגובר במלאי הרכבים בתקופה האחרונה עד כה נמכרה אך ורק גרסת ה-1.2 TSIשל היטי, בעלת ההנעה הקדמית - גרסה הזוכה לשוק ער ומכירות נאות עוד מתקופת ההשקה בה נמכרו 1500 יחידות - נתון השמור לרוב למותג מאזדה ונציגת המשפחתיות שלה (מאזדה 3) – מה שמפתיע אפילו את חובבי הליסינג-עבודה-תן-לי-משפחתית-1.6-אוטומטית.
יטי היא עוד נצר לרכבי הקרוס-אובר המבוססים על משפחתיות. כעת מגיעה ארצה גרסה בעלת הנעה כפולה ומנוע דיזל, שאולי תצדיק את קריאתו על שם מפלצת שעירה שכל היום מטפסת על הרים ומחפשת לזלול מטיילים.
בניגוד לרושם שנוצר בשוק המקומי, היטי היא המתחרה הישירה של הניסן קשקאי - ולא של הג'וק. גרסת ה-1.2 אכן זהה במחיר לג'וק, אך גרסאות ה-2.0 בעלות ההנעה הכפולה כבר נכנסות לתחום התמחור של הקשקאי המוכר לטובה.



איש השלג מרענן זכרונות:
בסופו של דבר הכל יורד לכדי מדידת עלות מול תועלת – אז מה בעצם קונים לנו 26 אלף ש"ח נוספים על היטי המאובזרת של גרסת ההנעה הקידמית? האם גרסת ההנעה הכפולה נבדלת בצורה קוסמטית כזו או אחרת מהקידמית? אין שום הבדל ביניהן, למעט תגי 4 על 4 ותג המסמל כי המנוע שבחזית לוגם סולר - ולא בנזין. העיצוב נשאר אותו עיצוב שנוי במחלקות, ועם לא מעט מוטיבי עיצוב מהרומסטר - ישנם האנשים שיגידו כי הוא שונה ומגניב, ויש שיגידו כי העיצוב רחוק מלהיות בטעמם ולעולם לא יכניסו חיה כזו לחניית ביתם. אני נמנה על קרב הראשונים - יש משהו שונה, מתקתק, חמדמד ומגניב ביטי (אפילו שהיא מוטציה). היא לא נראית כמו מצועצעת וילדתותית מידי כמו הג'וק (שלמען האמת מזכיר ג'וק), אלא כתערובת בוגרת ויקית להמדרין של עכביש, רומסטר ועז הרים. היטי מושך שלל מבטים, בעיקר בגרסה הנבחנת - עם הצבע החום המטאלי השונה, ושלל מדבקות שנשארו מ"ראלי ישראל" (לפני כחודשיים). למעשה, היטי קיבל תשומת לב יתרה - ולעיתים רחוקה מחיובית.
פתיחת הדלת, כניסה לתא הנוסעים - והפלא ופלא, תא נוסעים פולקסווגני טיפוסי. איכות החומרים מצוינת, הכל מרגיש במקומו, מוקפד ונעים למגע. אין דבר ייחודי מבחינת העיצוב - רבוע, שמרני ומאוד "גולפי". ההפתעה הגיחה דווקא מצד פלטת הגוונים - רכב המבחן היה ברמת גימור "experience" הבכירה, בה קיים שילוב של צבע שחור עם בז', בניגוד לאותו שחור / שחור פגשתי שניתן לראות ב-1.2 (שחור זה אולי מרזה – אבל מדכא) ברמת גימור זהה. רק אציין כי זה בהחלט תורם להרגשה קלילה ומהודרת יותר, אם כי נוטה להתלכלך מהר יותר משמעותית, בעיקר מבחינת ריפודי המושבים - שנראו כי עברו עליהם ימים טובים יותר. אני אישית אשאר עם השילוב הקודר והמוכר.
תא הנוסעים מרווח להפליא - מקדימה ומאחור, גם לברכיים ובעיקר לראש (המון מקום - תודות למבנה הקובייתי של היטי). בהחלט מרווחת מהאוקטביה / גולף. תלונה יחידה נוגעת למושבים האחוריים הנפרדים - מרגישים מעט צנומים (למגודלים) ביחס ל"ספסל" אחורי סטנדרטי. מנגד - ניתן לכוון בהם את זווית משענת הגב, והם ניתנים להסרה מלאה, בדיוק כמו ברומסטר - יעיל מאוד במידה ויש הצורך בהובלת ציוד גדול מימדים. תא המטען די גדול (405 ליטר) - וכפי שציינתי, הופך לגדול במיוחד עם הסרת המושבים האחורים (1760 ליטר). ראוי לציין כי הגג הפנורמי (מידע - בהמשך) אינו גוזל מקום נרחב ממרווח הראש של הנוסעים.
רמת ה-"experience" מוסיפה צמד כריוות אוויר לנוסעים במושב האחורי (שמונה - סך הכל), מערכת שמע משודרגת עם מסך מגע וצ'יינג'ר מובנה ל-6 דיסקים, סט קומפוננט לטובת היושבים מאחור, חלונות כהים, חיישני חנייה קדימה- אחורה, מערכת חנייה אוטומטית (שצריך כמה רגעים בשביל להבין את הקריזות שלה - ואז עובדת לא רע), תאורה עוקבת פנייה (גימיק די משעשע - ויעיל בחשיכה), חישוקי 17' על צמיגים שמנמנים יותר (225/50) וכל החשמול המלא והנלווה. ברכב הספיציפי - גם גג פנורמי אופציונלי (תוספת של כ-9000 ש"ח) - מאוד נחמד ואווירי, אבל מרגיש מיותר בהתחשב במזג האוויר המקומי טיפוסי. אומנם יש רשת הצללה גסה יחסית, אך החום הרב חודר פנימה בצורה מורגשת, ומזל שהמזגן יותר כדי לקרר מפלצות שלג בחום הישראלי והוא עושה עבודה יעילה ביותר בקירור תא הנוסעים.



Diesel Power
על תזוזת היטי בגרסת ההנעה כפולה אחראי מנוע 2.0TDI "מסילה משותפת" (CR), המספק 140 סוסים שלא יפילו אדם מרגליו, הן בכביש והן בשטח. אבל -32.6 קג"מים בריאים - מספקים נתון מעניין הרבה יותר. על הנייר נראה בצורה ברורה כי לגרסה מכופלת ההנעה יש יתרון משמעותי בתחום המנוע, רק זכרו כי למשקלה נוספו עוד 200 ק"ג משמעותיים. האם הנתונים בפועל מאשרים את הכתוב על הנייר - תשאלו - אכן כן, בלי צל של ספק. ה-2.0 המדוזל יוצר קצב תזוזה מהיר משמעותית ומספק רצועת כוח זמינה משמעותית. ברב המקרים נדמה כי הנתונים משקרים להחריד והיטי מרגיש מהיר משמעותית מהכתוב. את המנוע המדובר אני מכיר מדגמי אודי ופולקסווגן, ומשום מה, ביטי הוא מרגיש ברוטאלי מאוד בהילוכים הראשונים - יתכן וזה תודות לתיבת ההילוכים הרובוטית (6 הילוכים. תודה לאל!) קצרת ההילוכים, ואולי זה שינוי מסויים בניהול המנוע - אבדוק זאת בהזדמנות. התגובות מהירות, החלטיות והוא מתנהל בצורה חלקה למשעי. אין טעם לדחוק במנוע המדוזל מעבר ל-3500 סל"ד, הוא מתחיל להרגיש פחות בנוח ומרגיש אנמי משמעותית.
תיבת ה-DSG6 ידוע כמעט בעייתית ומעיקה בתנועה עירונית, וגם כאן יש לה הססנות קלה בתחילת נסיעה ואז מגיעה תגובה מהירה - לפעמים מהירה וברוטלית מידי. הציקה לי הנטייה להורדה ל-1 בעיר, המלווה בחבטה קלה, חריקת צמיגים ותחושה שסוף העולם קרב ובא. בנהיגה ביניערונית התיבה עובדת - ועובדת היטב. לא הרגשתי הצורך במעבר למצב "ספורט", היא תפקדה היטב ובנעימים גם במצבה הרגיל. במצב הידני הכל משתפר - העברות נעימות יותר, מהירות יותר והחזיר לי מעט את תחשות התיבה הידנית המוכרת לי מהפאביה - שחסרה לי מעט בתחילת היום. בעלי הגרסאות החמות יותר יבחינו באותה "נביחה" מוכרת בהעברות הילוכים - מאוד משעשע.
בהנעת בוקר קרה - תבחינו מיד כי מדובר בדיזל, אבל דיזל מודרני. הוא אינו מטרטר ורועש כמו מונית האוקטביה של השכן, אך קולני יותר מהגולף 1.6 של השכן מהעבר השני. עם הגעתו לטמפרטות עבודה - הוא בהחלט נעשה שקט ומעודן משמעותית, ורק רעידות הדיזל הטיפוסיות שהורגשו בדוושות - הפריעו לי מעט. במהירות שיוט - המנוע שקט להפליא. למעשה, הוא שקט יותר מאשר גרסת הבנזין, ולה הילוך נוסף.
המנוע המדוזל בהחלט מתגלה כבן לוויה עדיף מאשר אחיו לוגם הבנזין, מכל בחינה. גרסת זו מספקת לא מעט כוח, המון המון מומנט זמין ולא מורגש חסרון כזה או אחר בכוח - בכל תנאיי הדרך, גם בכבישים המפותלים והרריים הנמצאים אי שם בצפון המרוחק. יתרון נוסף הוא בשילוב עם תיבת ששת ההילוכים - היא פשוט נעימה ומרגישה יעילה יותר - למרות החסרון בהילוך. צרפו לכך יחידת כוח שקטה יותר - וקבלו חבילה נעימה יותר. צריכת הדלק שמרה על ממוצע של כ-1/13 ק"מ / ליטר. מצד שני - היטי עבדה קשה ברב זמנה ושיוטים ארוכים ורגועים היו רק בדרך לצפון / מהצפון לכיוון המרכז.



הנעה או הנאה?
עד כה ניתן היה ללמוד ולהבין כי היטי דיזל משפרת לא מעט מחסרונותיה של גרסת הבנזין. האם ההנעה הכפולה תורמת ליכולת שטח עדיפה, התנהגות כביש בטוחה יותר ואולי קומץ של הנאה מנהיגה? כאן בהחלט קיבלנו הפתעה ביחס לגרסת הבסיס. היטי משתמשת במנגנון "האלדקס" בגרסתו העדכנית ביותר - "האלדקס 4". לא מדובר במערכת הנעה קבועה אלא במערכת הפועלת לפי דרישה - ומחלקת כוחות בין הגלגלים. בכביש זה עובד לא רע - אין כאן את תת ההיגוי המוחשי של גרסת הבנזין, גם לוחמת ההגה נעלמה כליל, ורמת האחיזה מרגישה טובה יותר בכל אספקט. בכביש הצפון הידועים - היטי הפתיעה את כולנו לטובה. תת היגוי מינימלי להפליא ואחיזה גבוהה להפליא - היה קל, בטוח ומהיר לתקוף כל פנייה הנעמדת בדרכה של היטי. המילה "כיף" יצאה מפי לא מעט פעמים - יחד עם אין ספור חיוכים טיפשיים. היטי הרגישה מהירה משמעותית מהפאביה, בכל עיקול, בכל פיתול, בכל סיבוב ובכל מצב. כמקובל בימים אלו - ההיגוי הינו אלקטרו-הידרואלי, גם הוא מרגיש מעט נעים יותר מאשר בגרסת הבנזין - עם מעט יותר תחושות (למרות שעדיין אינו מרבה בהן), משקל סביר והמון דיוק.
ואיך נוחות הנסיעה? גם כאן הפתעה קלה. ה-1.2 המאובזרת (גם היא נועלת 17') הרגישה מעט נוקשה ופחות נוחה. יתכן והמשקל העודף על גבה של הדיזל מסייע לנוחות. לשם השוואה - אוקטביה בסיסית (הנועלת 15') הרגישה קופצנית, קשיחה וחובטת יותר - בעיקר על בכבישי ר"ג ה"משובחים", עם אין ספור שברים חדים ושלל "הפתעות". אל תטעו - היטי כן מכויילת על הצד הנוקשה יותר של הסקאלה, אבל כיול המתלים שלה בהחלט ראוי והנוקשות באה לידי ביטוי - כיתרון - עם זוויות גלגול מצומצמות, אחיזה טובה ותחושת בטחון גבוהה.
ובשטח - איך זה בשטח? ליטי מרווח גחון של 18 ס"מ צנועים, צמיגי כביש ספורטיביים וסרחי עודף גדולים יחסית - בעיקר בחזית. מתלים בעלי מהלך קצרצר וכבישי מהדרין - דרך גלית תביא לסגירות מהלך ושלל חבטות מכיוון המתלים (קצת מפחיד...). זהו לא המתכון ליכולת שטח אמיתית - היטי אינה מכונית שטח אימתנית - אלא יותר מכונת כבישבילים עם רמה טובה למדי, המאפשרת הגעה למקומות בהם תתקשו להכנס עם הרכב הפרטי והעדין יותר. אם זאת - זכרו כי ליטי אין מיגון תחתון והפלסטיקה מעט רגישה, עדינה וחשופה, ולכן יש להזהר ולתכנן היטב את מסלול ה"שטח" הצפוי לתפלצת השלג. חסכו ממנה מעברי טרקטורונים / ג'יפים בעלי יכולת - עם סלעים וכדומה. תנו ליטי כל שביל כורכר / עפר - והיא תעבור אותו בשמחה, ששון, זריזות ויעילות - ואם תדחקו בה מעט, היא תשמח לשתף פעולה ולהוציא זנב בצורה שובבה במיוחד. לרגע היה נדמה לי כי יצאתי מסטייג' ראלי קליל, היטי סירבה לסיים את כשכושי הזנב. מתברר שגם מקרוסאובר ניתן להנות בדרכים כאלה ואחרות - ולא צריכים תג של GTI (למשל) כדי לזכות בחיוכים והנאה מנהיגה. גרסת ההנעה הכפולה זוכה מערכת "OFF-Road", הכוללת בתוכה "בקרת ירידה במורד", תזמון הילוכים שונה, ותשמור על מערכת פעולה אופטימלית של מערכת ה-"האלדקס" - וזה בהחלט עובד. משעשע היה לראות כי "בקרת ירידה במורד" עובדת גם בשילוב לרוורס, ושוב, זה יעיל להפליא. אין צורך בבלימות תכופות או השארות על הילוך נמוך. המערכת עושה הכל במקומך - והיטב..
נוחות הנסיעה הטובה אותה ציינתי בכביש - משתנה בשטח. אותם מתלי קצרי מהלך, אותן סגירות מהלך, כיול נוקשה ושלל חבטות - לא מנעימים יתר על המידה על הנסיעה בדרך משובשת / משובשת מאוד / בעלת בורות ענק. אותם צמיגי כביש ספורטיביים שהזכרנו מקודם, גם הם רחוקים מלעזור - ומאוד רגישים - מאוד. בשבילים הזוועתיים - נשמעים מעט זמזומים מכיוון לוח השעונים. מעבר לזה, היטי שמרה על שקט מופתי מבחינת זמזומים וקרקושים.



סופו של יום - בחברת איש השלג.
לאחר 24 שעות עם איש השלג, ומעל 1000 ק"מ - ואיש ההימלאיה הנוראי מתגלה כפרטנר נעים במיוחד בנסיעות ארוכות ומתישות. קשה היה שלא להתרשם מתוצאות השידוך של מנוע הדיזל המצויין אל תיבת ההילוכים הטובה - ולמערכת ההנעה הכפולה היעילה. שלא תטעו - גם גרסת הבסיס תספק חוויה שונה בניגוד לכל המשפחתיות המוכרות לנו. אבל כאן, בגרסת הדיזל כפולת ההנעה - יש משהו אקסטרה שלא תמצאו שם. שילוב של מנוע / גיר עדיף משמעותית, ההנעה היעילה יותר, יכולת השביל-שטח העדיפה, ובעיקר - יותר אופי. סוף סוף היטי זוכה לאופי המגיע לה - יותר פלפל ושגעון - כמו יחידת הכוח הברוטלית הזאת שמניעה אותה. יש לנו העסק עם עם כבישביל-שטח שהוא בעצם אוקטביה / גולף על כל איבריו הפנימיים, עם יכולת מסוימת מעבר לכביש.
בסופו של דבר - השורשים האלו מורגשים - צמיגיה העדינים, מהלך המתלה הקצר, מרווח גחון צנוע וכיול מתלים הראוי יותר לנהיגת כביש מהירה. היטי מצטיינת כרכב משפחתי בנישה שונה, עם אותה יכולת הגעה לשבילים בהם תעצרו עם הרכב המשפחתי המוכר שלכם - מצטיינת ברב שימושיות ויודעת לעשות את הרוב המוחלט של המטלות שתפילו עליה בצורה יעילה ובנוחות, גם בשטח הרך והעדין יותר - ובזהירות מצדכם. היא תוכל לשנע את המשפחה בנוחות בעת הצורך, וגם לשנע לא מעט ציוד ומטען - במידת הצורך. לטעמי - יש בה גם חן ויופי. רק צריך לתת את הצ'אנס הנכון ותופתעו לטובה, מכל בחינה. בסופו של יום, נמצאה המחליפה הראויה לפאביה המיתולוגית - אכן גיוון הולם ושינוי קיצוני. אני החלטתי לתת לה את הצ'אנס - ובקרוב אעדכן שוב. לרגעים אלה ממש - אין רכבים במלאי, גם לא בשילוב הדיזל-ידני. אנחנו נמתין למשלוח הבא.














